שיטותי עם עצמי
"תמיד מצוי עמי אחד יותר מדי" - כה מהרהר המתבודד. "שוב ושוב אחד כפול אחד - לבסוף זה תמיד שניים!".
יום שישי, 11 במרץ 2011
בנוהל
אין מילים.
לא ברור מה יש.
מחר יהיה שוב יום. למה לקרוא לו חדש?
לילה טוב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
רשומה חדשה יותר
רשומה ישנה יותר
דף הבית
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה