יום ראשון, 1 במאי 2011

בפרוץ שנה


ויש האומרים: בדידות היא תוצאה של מצב בו יש מעט מדי אנשים בחיי אדם. ויש האומרים: בדידות הוא הצורך בבני אדם. יש שטועים. ויש שצודקים. לא, אין בדידות המצב בו מעטים האנשים בחיי. בדידות היא המצב בו הצורך בבני אדם אינו פרי רצוני, אלא פרי הכרח; אינו פרי בחירה, אלא פרי כורח. פרי כאב. הו, מלא אפי בריחה המתעתע של ההשתוקקות לבני האדם. ואותו ניחוח בשום הפך כהרף עין רקב. וכריחה של נבלה היו לי בני אדם.

אודה כנשבע: הנה באים ימים, בהם ישאף אדם לשקט; לביטול אותו הצורך  באחר; לממשק שונה של יחסים; לנתק. כי הנה, באלף שאגות טוען כנגדי אותו הצורך; באלף תחפושות יבגוד בי. באלף מקרים יעמוד כמגחך מאחורי המאורעות, ובאלף אחרים ירמני. לא, כי אמצאנו, כי באלף ואחת תחבולות אבטלנו, כי אתפתל ואתנגד ואאבק ואביאו אל ברכיו, ובשסף מהיר של חרבי אמיתנו. לא, כי לא יקום.

ומי אתם לי? הכצורך יחסי עמכם, או שמתוך בחירה אקיימכם, באשר הנכם בי? הו, הראויים אתם להיות קשורים אלי מתוך בחירה?

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה