#11: תן דעתך על כלי העבודה שבתוך ארגז כלי עבודה: יש שם פטיש, צבת, משור, מברג, סרגל, צנצנת דבק, דבק, מסמרים, ברגים. - תפקידי המילים שונים זה מזה בה במידה שתפקידי הכלים שונים זה מזה (וישנן דומויות בשני המקרים).
כמובן, מה שמבלבל אותנו הוא האחידות בהופעתן של המילים כאשר אנו נתקלים בהן בדיבור או בכתב ובדפוס. שכן שימושיהן אינם ניצבים בבהירות כזאת לנגד עיניינו. בעיקר לא כאשר אנו מתפלספים!
#13. כאשר אנו אומרים: "כל מילה בלשון מציינת משהו", לא אמרנו בכך עדיין שום דבר, אלא אם כן הבהרנו בדיוק איזו הבחנה ברצוננו לעשות (ייתכן שהיינו רוצים להבחין את המילים של שפה מסויימת ממילים 'ללא משמעות' כפי שהן מופיעות בשירים של לואיס קרול, או ממילים כמו "יופאידיאה" באיזשהוא פזמון).
#14. שווה בדעתך שמישהו אומר:
- "כל כלי העבודה משמשים כדי לשנות דבר מה. כך הפטיש - את מצב המסמר. המשור - את צורת הקרש וכו'".
- ואת מה משנים הסרגל, צנצנת הדבק, המסמרים?
- "את ידיעתנו אודות אורכו של דבר מה, את הטמפרטורה של הדבק ואת חוזקו של הארגז".
וכי מרוויחים משהו מהטמעה זו של ביטויים?
#26. מקובל לחשוב כי מה שמכונן את לימוד השפה הוא מתן שמות לעצמים. דהיינו: לבני אדם, לצורות, לצבעים, למכאובים, למצבי רוח, למספרים וכו'. כאמור - מתן השם דומה משהו להצמדת תווית שם לדבר. ניתן לכנות זאת הכנה לשימוש במילה. ואולם הכנה למה (TO WHAT) היא זו?
#27. "אנו מכנים דברים בשמות, ואז אנחנו יכולים לדבר עליהם; לציין אותם בדיבור". - כאילו שבעצם הפעולה של מתן השם כבר נתון מה שאנחנו עושים בהמשך. כאילו שישנו רק דבר אחד הקרוי "לדבר אודות דבר-מה". בעוד שעם המשפטים שלנו הרינו עושים דברים מגווינים ביותר. הבה נחשוב על הקריאות בלבד; על תפקידיהן השונים לגמרי:
מים!
הלאה!
או!
הצילו!
יופי!
לא!
כלום עודך נוטה לכנות מילים אלה "שמות של עצמים"?
--- לודוויג ויטגנשטיין, חקירות פילוסופיות (ע"מ 41-2, 47)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה