בבדל הפחם
בגירי השבור
ובעפרוני האדום
לצייר את שמך
את שם פיך
את סימן רגלייך
בקיר של אף אחד
בדלת האסורה
לחרות את שם גופך
עד שלהב תערי
יגיר דם
והאבן תזעק
והקיר ינשום כמו
חזה
(אוקטאביו פאס -
שירבוט, מתוך: אש היומיום)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה